האם יש לסיינטולוגיה כתבי דת?

כן. כתביו ודבריו המוקלטים של ל. רון האברד בנושא הסיינטולוגיה מהווים יחדיו את כתבי הדת. הוא ניסח את התיאולוגיה והטכנולוגיות של סיינטולוגיה בלמעלה מ-5,000,000 דפים כתובים, בכללם תריסרי ספרים ולמעלה מ-2,000 הרצאות מוקלטות לציבור.

מדוע סיינטולוגיה היא כנסייה?

המילה כנסייה, באנגלית church, מקורה מהמילה היוונית kyrios שפירושה "אדון" ומהבסיס ההודו-אירופי kewe שפירושו "להיות חזק". משמעויות של המילה בימינו כוללות "קהילה דתית", "סמכות דתית כנבדלת מהחילונית" ו-"המקצוע של איש דת; כהונה דתית."


המילה כנסייה אינה נמצאת בשימוש רק על-ידי ארגונים נוצריים. כנסיות היו בנמצא עשרת אלפים שנה לפני הנצרות, והנצרות עצמה התקוממה כנגד הכנסייה הרשמית. בשימוש מודרני, אנשים בעולם מדברים על הכנסייה הבודהיסטית או הכנסייה המוסלמית, בהתייחסם באופן כללי לכלל קבוצת המאמינים במסורת דתית מסויימת.


כנסייה היא פשוט קהילה של אנשים שמשתתפים בפעילויות דתיות משותפות. המילה 'כנסייה' משמשת גם בההתייחסות לבניין שבו מתכנסים חברי קבוצה דתית על מנת ליישם בפועל את דתם ולהשיג מודעות רוחנית גבוהה יותר ורווחה.


בשנות החמישים, סיינטולוגים נוכחו לדעת שהטכנולוגיה של ל. רון האברד ותוצאותיה עסקו ישירות בשחרורה של רוח האדם, ושמודעות רוחנית גבוהה יותר הושגה בדרך שיגרה. לא היה ספק בליבם שטיבו של עיסוקם היה דתי; לפיכך, בראשית שנות החמישים, נקבע על דעת כולם כי יש לייסד כנסייה על מנת לשרת בדרך טובה יותר את צורכיהם הרוחניים ואת אלה של אחרים אשר חלקו עימם את אמונתם. כנסיית הסיינטולוגיה הראשונה נרשמה כתאגיד בשנת 1954.


לפיכך, סיינטולוגיה היא דת, והשימוש במילה 'כנסייה' כאשר מתייחסים לסיינטולוגיה הינו נכון.

מדוע סיינטולוגיה נקראת דת?

מדוע סיינטולוגיה נקראת דת?

סיינטולוגיה בהחלט עומדת בכל שלושת הקריטריונים שבהם משתמשים בדרך כלל חוקרי דת ברחבי העולם על מנת לקבוע דתיוּת:

1) אמונה ב'מציאות עילאית' כלשהי, כגון אמת עליונה או נצחית המתעלה מעבר לחיי העולם הזה שבגישה החילונית;

2) עיסוקי דת מעשיים המכוונים להבנתה או להשגתה של 'מציאות עילאית', או להתייחדות איתה;

ו-3) קהילה של מאמינים המתכנסים יחד ועוסקים בפעילות להשגת 'מציאות עילאית' זאת.

אמונותיה של סיינטולוגיה ב'מציאות עילאית' המתעלה מעבר לעולם החומר, כוללות את רעיונותיה לגבי התטן, העולם הרוחני (הדינמיקה השביעית) והיישות העליונה (הדינמיקה השמינית). ניתן למצוא את האלמנט השני בטקסי הסיינטולוגיה המציינים שינוי משמעותי בחיים, כגון נתינת שם, נישואין והלוויות, אך בעיקר בשירותים הדתיים של אודיטינג והכשרה, שבאמצעותם הסיינטולוגים מגבירים את מודעותם הרוחנית לגבי עצמם ומשיגים הבנה של העולם הרוחני, ובסופו של דבר, של זיקתם ליישות העליונה. באשר לאלמנט השלישי, ניתן למצוא קהילה פעילה מאוד של מאמינים בכל כנסייה של סיינטולוגיה כמעט בכל שעה משעות היום.

לפיכך, סיינטולוגיה היא דת במובן המסורתי ביותר של המונח. סיינטולוגיה עוזרת לאדם להיות מודע יותר לאלוהים, מודע יותר לטבע הרוחני של עצמו ושל הסובבים אותו. כתבי הסיינטולוגיה מכירים בכך שקיימת דינמיקה שלמה (דחף או כוח מניע בחיים) המוקדשת ליישות העליונה (הדינמיקה השמינית), ודינמיקה אחרת שעוסקת אך ורק בדחף של האדם לעבר הישרדות כנפש (הדינמיקה השביעית). הכרה בהיבטים הללו של החיים הינה מאפיין מסורתי של דת.

סיינטולוגיה דוגלת, כמו כל הדתות הגדולות, בחלום של שלום על פני כדור הארץ וגאולה לאדם. החידוש בסיינטולוגיה הוא הענקת נתיב מדוייק המביא לשיפור רוחני בחיי העולם הזה, ודרך להשגתו בוודאות מוחלטת.

האם הכל מבוסס על עבודתו של אדם אחד?

על אף שדיאנטיקה וסיינטולוגיה נתגלו על-ידי ל. רון האברד, הוא כתב: "הכרת תודה ניתנת לחמישים אלף שנה של אנשים חושבים, אשר ללא השערותיהם ותצפיותיהם לא ניתן היה ליצור ולבנות את דיאנטיקה. הערכה מיוחדת מגיעה לאנשים שלהלן:


"אנכסגורס, תומס פיין, אריסטו, תומס ג'פרסון, סוקרטס, רנה דקרט, אפלטון, ג'יימס קלרק מקסוול, אוקלידס, צ'רקוט, לוקרטיוס, הרברט ספנסר, רוג'ר ביקון, ויליאם ג'יימס, פרנסיס ביקון, זיגמונד פרויד, אייזק ניוטון, ון לאבנהוק, קומנדר ג'וזף תומפסון (חר"פ) הצי האמריקני, ויליאם א. וייט, וולטר, וויל דוראנט, הרוזן אלפרד קורזיבסקי, ולמדריכַי לתופעות אטומיות ומולקולריות, במתמטיקה ובמדעי הרוח באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ובפרינסטון."

כיצד החלה סיינטולוגיה?

ל. רון האברד התחיל את מחקריו בנוגע למיינד והרוח בשנת 1923, אשר הביאו ליצירתו של כתב-יד בשם "אקסקליבר" בשנת 1938. בעבודה זאת, אשר לא הוצאה-לאור, הופיעה המילה "סיינטולוגיה" לראשונה כדי לתאר את מה שמר האברד כינה בתור "לימוד הידיעה איך לדעת". הוא החליט שלא לפרסם את הספר, ואמר: "אקסקליבר לא הכיל כל תראפיה משום סוג אלא היה פשוט דיון על מורכבותם של החיים". הוא הוסיף ואמר "החלטתי להתקדם הלאה."


ה"התקדמות הלאה" הניבה את דיאנטיקה, נושא אשר למעשה הוכנס לתוך התחום הנרחב בהרבה של סיינטולוגיה, כדי לספק סוג כלשהו של "תרפיה" שהאדם ברחוב יוכל להשתמש בה בקלות. לפיכך, בשנת 1947, הוא יצר כתב-יד המפרט כמה מגילויים אלה.


העבודה לא הוצאה-לאור באותה עת, אלא הופצה בין חברים אשר העתיקו אותה והעבירו אותה הלאה לאחרים. (היא הוצאה-לאור בסופו של דבר בשנת 1951 בשם 'דיאנטיקה: התזה המקורית' ולאחר מכן הוצאה-לאור מחדש בשם 'הדינמיקות של החיים'.)

במה עוסקת סיינטולוגיה?

סיינטולוגיה, אשר פותחה על-ידי ל. רון האברד, היא דת שמציעה נתיב מדוייק המוביל להבנה ודאית ומלאה בנוגע לטבעו הרוחני האמיתי של אדם, וליחסיו עם עצמו, עם משפחתו, עם קבוצות, עם המין האנושי, עם כל צורות החיים, עם עולם החומר, עם העולם הרוחני ועם היישות העליונה או האין-סוף.


סיינטולוגיה עוסקת ברוח – לא רק בגוף או בשכל – ומאמינה שהאדם הוא הרבה יותר מאשר התוצר של סביבתו או של הגנים שלו.


סיינטולוגיה מהווה מכלול של ידע המבוסס על כמה אמיתות יסוד. להלן העיקריות שבהן:


האדם הוא ישות רוחנית נצחית.


ניסיונו משתרע הרבה מעבר לתקופת חיים אחת.


יכולותיו בלתי מוגבלות, אפילו אם אינן באות לידי מימוש בהווה.


סיינטולוגיה אף מאמינה שהאדם הינו טוב ביסודו, ושגאולתו הרוחנית תלויה בו עצמו, בזולתו ובכינון יחסי אחווה עם היקום.


סיינטולוגיה אינה דת דוגמטית שבה אדם מתבקש להאמין בדבר כלשהו מתוך אמונה. האדם מגלה בעצמו שסיינטולוגיה פועלת


על-ידי יישום עקרונותיה והתבוננות בתוצאות או התנסות בהן.


פיסגת שאיפתה של סיינטולוגיה היא הארה וחירות רוחניות אמיתיות עבור האדם.

מהי משמעות המילה 'סיינטולוגיה'?

את המילה סיינטולוגיה הגה ל. רון האברד. מקורה במילה הלטינית scio, שפירושה "לדעת" או "להבחין", ובמילה היוונית logos שפירושה "ההיגיון עצמו" או "מחשבה פנימית." לפיכך, משמעותה של המילה היא לימוד החוכמה או הידע. משמעותה היא לדעת איך לדעת. סיינטולוגיה, מכל מקום, מוגדרת בתור הלימוד והטיפול ברוח ביחס לעצמה, לעולמות ולחיים אחרים.

יעדי סיינטולוגיה

"תרבות ללא אי-שפיות,

ללא פושעים וללא מלחמה,

שבה בעלי היכולת יכולים לשגשג
ולאנשים הגונים יכולות להיות זכויות,

ושבה האדם חופשי לצמוח לעבר פסגות גבוהות יותר.

אלו הם יעדי הסיינטולוגיה."

ל. רון האברד